את השיר אמנם כתבתי לפני הרבה שנים אך הוא מאוד התחבר לי עכשיו בגלל הסער ותמרות העשן ובעיקר בגלל השקט שמגיע עם שוך הסערה. מקווה ומאחלת שהשקט אכן יהיה נחלת הכלל.
בלילות אני ערה ובימים חולמת,
שילוב נצחי של קוטביות הולמת.
מתהלכת לי בין עולמות שונים
ומוצאת את האיזון שלי אצלי בפנים.
ככה טוב לי אין מפריע,
אין בולם ואין מריע.
אין איש אומר לי מה אסור,
זה קולי קורא לי בברור.
כל הדמויות המופלאות סביבי
מחברות אותי אליי ואל טבעי.
רק השקט הוא נחלת הכלל
והשלווה היא זו שמניחה את אבן הגולל.
ואז גלים וסער ותמרות עשן
ושוב נרגע ושוב נחבא אל הכלים- ביישן.
הוא מתנדנד לו בערסל,
שוקע מטה ומונף אל-על.
יפה מאד יקירתי!
שיהיה חג שמח ושקט (ואם אפשר אז גם רטוב)
תודה רבה. אמן ואמן
היא צודקת!.
תודה! חג שמח!
וואוו, מוכרחה להגיד שזה עשה לי משהו.. לא יודעת מה אבל משהו זז לי ככה בפנים עמוק..
צריכה לקרוא את זה עוד פעמיים שלוש. איזה יופי!
אני מכיר את יכולת הכתיבה שלך ובכל פעם אני נפעם מחדש. אהבתי מחכה לעוד.
תודה, תודה, תודה על המילים החמות ועל הפרגון. כייף גדול.
יפה שלי, מדהים ומרגש כל פעם מחדש, את מדהימה ומוכשרת ואני גאה בך ואוהבת אותך.אמא.
ואני אומרת: אין כמו אמא!