חלק א' “שתוקי הוא ילד שאין יודעים מי אביו. כזה שכשהוא שואל שאלות על אביו הביולוגי אימו משתיקה ומהסה אותו, לכן הוא שתוקי. דני הוא שתוקי. שתוקי שלי”. הוא נולד מתרומת זרע כשהיתה ליאת בת 39, רגע לפני שהרכבת הביולוגית שלה נסעה לבלי שוב. שנייה לפי שהשעון ההורמונלי שלה שבק חיים והביציות שלה כבר היו תשושות משנים של ציפייה ריקה. ... קרא עוד...
מה הייתם נותנים או מה לא הייתם נותנים כדי לחזור ולו לרגע לגיל 20? האמת שאני באופן אישי לא הייתי משתוקקת לחזור לגיל הזה, הוא היה טוב ויפה בשעתו אך לא פחות מזה היה מאתגר, ממרכז ומלא בדילמות קיומיות: טיול אחרי צבא, לאן? מה ללמוד? מה עם תואר שני? עם מי ומתי להקים משפחה? איפה לגור? מאז ועד היום עשיתי ... קרא עוד...
אם הייתי יכולה להמליץ המלצה אחת ויחידה על ניו יורק זו וודאי היתה המלצתי: להתחיל את הביקור בעיר מהפעם השניה. תוסיפו לזה את המשפט האלמותי "נאה דורש – נאה מקיים" והנה, נסעתי פעם שניה לניו יורק כדי לחוות אותה כבראשונה. אז, אחרי ה"אין תאומים", יש "טיים סקואר" ובין לבין, חנות הצעצועים של שוורץ ואפל וכמובן, איך לא, חנות הצעצועים האגדית ... קרא עוד...
מי לא היה רוצה להיות יפה, צעיר, חטוב ובריא? כמה מאיתנו באמת עושים משהו עם הרצון הזה? לפי נתונים שפרסם משרד התרבות והספורט בשנת 2013, כ – 32 אחוזים מהישראלים עוסקים בפעילות ספורטיבית ואני שואלת אם זה כל כך בריא וממלא וחשוב, למה לא מאה?! לא, בבקשה לא ה"אין לי זמן" הזה שוב וגם לא "אין אף ספורט שאני נהנית ... קרא עוד...
הם חיים בקירבנו, עובדים עבורנו, עוברים לידינו רכובים על אופניים או ברגל כמעט בכל יום ובכל זאת, הם כמעט אינם נראים. צין ג'ונג, ג'ואו בינג וסאנג צינג פנג הם שלושה סינים שהגיעו לארץ כדי לעבוד בבניין על מנת שיוכלו לשלוח כסף למשפחה שהשאירו מאחור בכפרים הנידחים, בסין הרחוקה. בשם הפחות סקסי מכנים אותם "עובדי בניין" או "עובדים זרים". והם מצידם? ... קרא עוד...
אני לא סופר וגם לא בלוגר. אין לי יומרה כזאת. אני בסך הכל צלם. לא, אין לי מצלמה, יש לי מחברת ועט. העדשה שלי היא המקלדת. יודע לצלם רגעים, לארוז תחושות, להנציח מצבים. אז אני מעלה תמונה שצילמתי, רגע בודד ארוז בנייר צלופן: *** כשנכנסתי הביתה, עשיתי לעצמי כזה ג'וינט שמן, שגם התת מודע שלי יתמסטל. זאת לפחות הייתה הכוונה. ... קרא עוד...
די מזמן האמת השתתפתי בכנס של עולם התעשייה בו נכחו אנשי תוכן, קריאייטיב ואנשים מעולם הפרסום. זיהיתי שם כמה אנשים וירטואליים מעולם הפייסבוק שלי ופעם נוספת טפחה על פניי ההכרה הזו שקיימת אפרת סביר שהיא דמות אינטרנטית, וירטואלית לגמרי ולמרות הדמיון החיצוני המופתי בינינו, היא שונה ממני מרחק שנות אור. היא ספורטאית משקיענית ואני? נו טוב, עושה ספורט אבל מעגלת ... קרא עוד...
"אני לא חושבת שאוכל להגיע היום" היא כתבה והוא, שאף פעם לא נשאר חייב, סמס לה בתגובה "אני לא אעמוד בזה, לא מקבל לא כתשובה, את חייבת". קיתונות של מילים, הררי זיפזופים, צפצופים מרטיטים. היא לו והוא לה ושניהם בלה לה לנד הפרטי שלהם, בטוחים שהקשת שאך נראתה בשמיים כאילו הומצאה בשבילם, אות ומופת לברית אהבתם הניצחית, זו שהחלה אך ... קרא עוד...
עוגות של לילה בלילה, בחושך, אלי מלטף את לינדה מתחת לשמיכה. לינדה אומרת לו : "לא עכשיו אלי, מה אני חתולה?" ואלי אומר לה- "יפה שלי, מה יהיה, מה?" לינדה מסובבת לאלי את הגב ואלי מנשק לה את העורף. אז לינדה צוחקת ואומרת לו : "כמו ילד בן שש-עשרה אתה." אחר-כך כשאלי בשירותים, לינדה לובשת בחזרה את הכותונת ומסתובבת בבית. ... קרא עוד...
כשג'סיקה חוזרת הביתה מהעבודה בקניון, היא פותחת את הקופסה של העוגיות ומתחילה לאכול אותן אחת-אחת. אחרי שיש לה מתוק בפה היא מתפשטת מהמדים של העבודה ומורידה כמה שוטים של וודקה ואן-גוך במקום כוס קפה. אחר כך היא לובשת את השמלה האדומה ויוצאת לרחוב. * בלחות של אוגוסט היא מזיעה, יש לה מניפה בתוך החזייה והיא מוציאה אותה ומנפנפת. לפעמים היא ... קרא עוד...