- עוגות של לילה
בלילה, בחושך, אלי מלטף את לינדה מתחת לשמיכה.
לינדה אומרת לו : "לא עכשיו אלי, מה אני חתולה?"
ואלי אומר לה- "יפה שלי, מה יהיה, מה?"
לינדה מסובבת לאלי את הגב ואלי מנשק לה את העורף.
אז לינדה צוחקת ואומרת לו : "כמו ילד בן שש-עשרה אתה."
אחר-כך כשאלי בשירותים, לינדה לובשת בחזרה את הכותונת
ומסתובבת בבית.
היא מדליקה את המזגן , למרות שלילה ואף על פי שאלי מתעצבן
כשהיא עושה את זה.
אבל חם לה, כמו תרנגולת על האש.
היא מסתובבת בחדרים הריקים של הבית,
עוברת חדר- חדר שהיה פעם של הילדים
והפך לחדר מחשב וגם לחדר לנכדים.
אחר כך היא נכנסת למטבח ומתחילה לאפות.
אלי צועק ללינדה מהחדר שלהם : "שתיים בלילה, בואי לישון".
אבל לינדה מדליקה את הרדיו ומקשיבה ל'ציפורי לילה' ומתחילה ללוש את הבצק.
אלי קם מהמיטה בתחתונים.
הוא מגרד את הבטן הגדולה שלו ואומר ללינדה:
" מה עכשיו נשמה? בואי למיטה, נו".
ולינדה לשה ולשה, הבצק נדבק לה לאצבעות והגוף שלה מתנענע בקצב הלישה ואומרת:
"כבר התעוררתי, אני אכין עוגות למחר, לנכדים."
אלי נשען על המשקוף ומסתכל.
לינדה אומרת לו : "תראה את הבטן שנהייתה לך, אתה מחר לא מתקרב לעוגות האלה!"
ואלי רצה להגיד לה שהיא מטריפה אותו ככה, עם הכותונת החצי שקופה והגוף המתנענע שלה עם הבצק, מצד לצד, אבל במקום זה אומר :" פי, תראי איך את נראית גם כן, תופסת מעצמך ג'יין פונדה!"
והולך לחדר.
*
בשלוש וחצי בלילה העוגות כבר מוכנות והריח מתפשט בבית.
לינדה שוטפת את הידיים ונכנסת לחדר השינה.
אלי נוחר במיטה.
הבטן הגדולה שלו עולה ויורדת וחיוך קטן מצטייר על הפנים שלו.
כאילו אלוהים מצייר בלילה קווים על פנים של אנשים.
לינדה מורידה לאט את הכותונת החצי שקופה ומביטה באלי.
היא נכנסת להתקלח.
היא מקציפה שמפו ומפריחה בועות סבון ורודות ושוטפת את הגוף במים קרירים.
המזגן עוד דולק וטוב לה.
היא מתנגבת בעדינות ולובשת שמלה פרחונית.
היא לוקחת עוגה אחת ויורדת למטה.
הוא מחכה לה שם, בתוך המונית שלו וכשהיא מגיעה הוא יוצא החוצה ופותח לה את הדלת כמו ג'נטלמן.
לינדה נכנסת למונית ונשענת על הכסא, היא נושמת מהר ומרגישה ג'יין פונדה.
הוא אומר לה : "יפה שלי, מה יהיה מה?"
לינדה מסובבת אליו את הגב והוא מנשק אותה בעורף , אז לינדה צוחקת ואומרת לו:
"קח אותי עכשיו, מתוק שלי, קח אותי עכשיו!"
והריח של העוגה מתפשט איתם ביחד.
