אני לא סופר וגם לא בלוגר. אין לי יומרה כזאת. אני בסך הכל צלם. לא, אין לי מצלמה, יש לי מחברת ועט. העדשה שלי היא המקלדת. יודע לצלם רגעים, לארוז תחושות, להנציח מצבים. אז אני מעלה תמונה שצילמתי, רגע בודד ארוז בנייר צלופן: *** כשנכנסתי הביתה, עשיתי לעצמי כזה ג'וינט שמן, שגם התת מודע שלי יתמסטל. זאת לפחות הייתה הכוונה. ... קרא עוד...
Tag Archives: סיפור קצר
70 פנים – סיפור קצר של אחרי החגים/ מאת אפרת סביר
"אני לא חושבת שאוכל להגיע היום" היא כתבה והוא, שאף פעם לא נשאר חייב, סמס לה בתגובה "אני לא אעמוד בזה, לא מקבל לא כתשובה, את חייבת". קיתונות של מילים, הררי זיפזופים, צפצופים מרטיטים. היא לו והוא לה ושניהם בלה לה לנד הפרטי שלהם, בטוחים שהקשת שאך נראתה בשמיים כאילו הומצאה בשבילם, אות ומופת לברית אהבתם הניצחית, זו שהחלה אך ... קרא עוד...
עוגות של לילה/ סיפור קצר מאת שלי מרכוס
עוגות של לילה בלילה, בחושך, אלי מלטף את לינדה מתחת לשמיכה. לינדה אומרת לו : "לא עכשיו אלי, מה אני חתולה?" ואלי אומר לה- "יפה שלי, מה יהיה, מה?" לינדה מסובבת לאלי את הגב ואלי מנשק לה את העורף. אז לינדה צוחקת ואומרת לו : "כמו ילד בן שש-עשרה אתה." אחר-כך כשאלי בשירותים, לינדה לובשת בחזרה את הכותונת ומסתובבת בבית. ... קרא עוד...
וודקה ואן-גוך/ סיפור קצר מאת שלי מרכוס
כשג'סיקה חוזרת הביתה מהעבודה בקניון, היא פותחת את הקופסה של העוגיות ומתחילה לאכול אותן אחת-אחת. אחרי שיש לה מתוק בפה היא מתפשטת מהמדים של העבודה ומורידה כמה שוטים של וודקה ואן-גוך במקום כוס קפה. אחר כך היא לובשת את השמלה האדומה ויוצאת לרחוב. * בלחות של אוגוסט היא מזיעה, יש לה מניפה בתוך החזייה והיא מוציאה אותה ומנפנפת. לפעמים היא ... קרא עוד...
רומיאו ומאיה/ סיפור קצר מאת שלי מרכוס
כולם אמרו למאיה ללכת להשתטח על קברי צדיקים. שזה מה שיביא לה את האהבה. בדוק. אבל מאיה לא מאלה שמשתטחות, היא מאלה שטסות לאיטליה כדי להדביק לב שנשבר. היא ראתה אותו בפירנצה. ברחבה של המרפסת של רומיאו ויוליה, ליד הפסל של יוליה, איפה שכל התיירים מצטלמים עם היד על הציצי שלה. של יוליה. היא כמובן לא תצטלם בצורה כזאת, היא ... קרא עוד...