קורים של חלום/ אפרת סביר פתאום, כשנדמה שהכל סוגר והשמש נחלשה מנסה לשנות במעט את הגישה ליום חדש יוצרת שברירי מהות מחבקת את פחדיי ובוראת לי משמעות מביטה אל קו האופק, מזהה שם רק צללית הציפורים שבשמיים מזכירות לי חללית כזו הנוסעת בזמן מנותקת מכבלים אין זמן ואין מקום. יש רק רצף ארועים תן להתרפק רק עוד קצת על רגעים ... קרא עוד...
רבות הפעמים בהן אני עוצרת שנייה לפני שאני זורקת משפט לאחד מילדיי או לוקחת אוויר אחרי נאום-הטפה למי מהם ותוהה ביני וביני "האם זאת האמא שחשבתי שאהיה?" כילדה, היה לי לגמרי ברור אלו דברים ארצה להנחיל לילדיי ומנגד, היו משפטים הוריים כמו "תלבשי סוודר כי קר לי", "אם לא תאכלי לא תקבלי קינוח" ורבים אחרים שפשוט הבטחתי לעצמי שלא אומר ... קרא עוד...
רוב רובו של הגזע האנושי בכלל ורובנו, נשים הרודפות אחרי הזנב של עצמנו, על שלל מטלות וטרדות היום-יום בפרט, נוטות לוותר לעצמנו לא מעט וכמו כל דבר גדול, גם ויתור עצמי מתחיל בדברים הקטנים, במילים שאנחנו בוחרות להשתמש בהן כשאנחנו מתארות סיטואציה או מסבירות לאחרים ובעיקר לעצמנו – "למה". וכמו כל דבר בו אנחנו אלופות, כך גם בתירוצים. אז ... קרא עוד...
זוכרת רק מים. כל כך הרבה מים מקיפים אותי עד כי נדמה שהעולם כולו הוא ים גדול ואמתני. אין לי אוויר. כל נסיון לקחת אוויר רק גורם לי לשקוע, מוריד אותי עוד קצת למטה. עפה לי הגומיה לשיער וכל גל שהגיע הכניס לי קווצות שיער לפה, לאף. זו הפעם הראשונה שהבנתי שכמויות השיער שלי הם לא יתרון, באופן מובהק. בגל ... קרא עוד...
התעוררתי לציוצי ציפורים בבוקר קריר של ינואר. אני לא זוכרת לומר בוודאות אם יום שבת היום או ראשון. נדמה כי ישנתי שנים. קטעי מחשבות לא ברורות מתערבבים האחד בשני. בתמונה אחת התינוקת שלי מנמנמת עליי בתוך מנשא באמצע טיול בהרי ירושלים. Ages ago. באחרת, אני מלווה את איילי, האמצעי שלי, לבקו"מ. טיולים. אנשים. אהבות. קטעי שיחות לא ברורות. זכרון אחר ... קרא עוד...
אני לא מתיימרת לכתוב פוסט דביק על אמהות, לא הפעם. גם לא על הציפיה, על התחושות, החוויות והמשמעות. לא על היחסים שלי עם האמא הפרטית שלי שהשתנו פלאים וקיבלו תפנית דרמטית, פנים נוספות ורבדים חדשים אחרי שנולדו ילדיי שלי. בנוסף לכל הלאווים, גם לא תשמעו אותי אומרת משפט כמו "תמיד חלמתי להיות אמא" פשוט כי אני כבר לא זוכרת על ... קרא עוד...
החופש הארוך הארוך הזה עומד להסתיים. לרובנו יהיה הדבר מלווה באנחת רווחה גדולה על חודשיים מהנים ומייגעים לפרקים, של חוויות לצד ג'ינגול מסיבי בין בית ועבודה. מעטים ובינהם מורות, גננות ואנשי חינוך אולי יתעצבו מעט אבל זהו, סוף החופש כבר כאן ואל דאגה, החופש הבא נמצא ממש מעבר לפינה. בדיוק כאן, על קו התפר שבין געגוע להתרגשות של סוף שהוא ... קרא עוד...
ירושלים פנים רבות לה ואנחנו בהחלט לא מתיימרים להכיר את כולן או אפילו את רובן, אלא רק להמליץ הפעם על יום כיף משפחתי, בהתאמה אישית, המתאים לימות החול של שארית החופש הגדול. אגב, הפוסט לא עלה בשבת 😉 עבורי, ירושלים תמיד היתה קרובה ורחוקה גם יחד, עממית בשילוב התרבויות והדתות שבה ויחד עם זאת קדושה ונשגבת. היסטורית, חשובה אך גם ... קרא עוד...
החופש ארוך והרעיונות לבילויים משפחתיים, מהסוג שלא עושה "חור בכיס", רק הולכים ומדללים. הנה רעיון לטיול יומי קליל ונחמד המשלב שכשוך במים, הליכה נינוחה בצל עצי תאנה וחרוב, הצגת ילדים חוויתית ומלמדת וזמן איכות משפחתי. חדי המעוף ובעלי הדמיון המפותח יוכלו לנסוע במעלית הזמן במהלך הסיור המומחז בתל מגידו ולמחזיקי כרטיס חבר של "רשות הטבע והגנים", כל התענוג הזה הוא ... קרא עוד...
הפעם בפינה לשיפוטנו המלצה להצגת הבוטיק "משומשים" של המחזאי רון גואטה. ההצגה משחקת בצוותא 2, אולם קטן ואינטימי כשהתפאורה המקיפה את הקהל מכל צדדיו, משווה תחושת שותפות מלאה בעלילה. ההצגה זכתה בשנת 2010 בפסטיבל "צו קריאה 5" שנערך בצוותא וקיבלה שבחים רבים. השילוב של משחק מצויין ואותנטי, אינטימיות בין הקהל לשחקנים ונגיעות עדינות של פנטזיה ומציאות השזורות היטב בהצגה, כל ... קרא עוד...