יום ההולדת עבר, בשעה טובה, נגמרו חגיגות גיל 5 וגם הליצן כבר הספיק להוריד את האיפור אחרי עוד שלושים ימי הולדת שחזרו על עצמם עבורו מאז. שוטף פלוס 120, ארבעה חודשים אחרי ואני מוצאת את עצמי עם ערימה של 11 משחקי קופסא מאובקים מעל הארון בחדר הילדים. מה לעזאזל אני עושה עם כל המשחקים האלה? עוד תיבת נוח שצריך לבנות ... קרא עוד...
כותרת מוכרת, מילים מוכרות – ולראיה, אתם כאן! אל דאגה, לא מתכוונת לכתוב פוסט שלם על האח הגדול. בטוחה שהוא יסלח לי. הפעם, בשונה מפוסטים קודמים, עוד לפני שהחלטתי לאיזה כיוון ילך הפוסט הזה כבר ידעתי מה תהיה הכותרת שלו. בדרך כלל זה הפוך: יש נושא. מתגבש פוסט ורק אח"כ, או תוך כדי, מתגבשת כותרת, אבל אם יש אילוצים או ... קרא עוד...
לפני כמה ימים שוחחתי עם חבר קרוב שנמצא בתחילת הריון שני וזה כשלעצמו משעשע: הכאבים שלה, הבחילות שלה, העייפות שלה אבל "הם" בהריון. זה כנראה חלק מהניסיון הזה לשנות את בחירת המילים ולהתאים אותם לשיוויון בין המינים או לאשליית השיוויון של שנות האלפיים. יש הכנה לשיוויון אבל אין שיוויון. אני מרגישה שזו כשלעצמה סוגייה מעניינת וארחיב עליה בפוסט אחר, על ... קרא עוד...
שבריר שניה לפני שמסתיימת עוד שנה, אמנם שנה אזרחית ובכל זאת שנה. זו עוד נקודה מעולה עבורי, עוד ציון דרך בו אני נשענת אחורה, פותחת כפתור, לוקחת נשימה עמוקה עמוקה ותוך כדי הוצאת האוויר בצורה איטית ומבוקרת, מגלגלת לעצמי בראש את רשימת ה"מה היה לנו פה" הפרטית שלי. עד לפני כמה שנים, יום ההולדת שלי הווה נקודה לציון ולחשבון נפש, ... קרא עוד...
אם חשבתם שלהכניס ילד שלישי לגן זה קל יותר, תחשבו שוב. זה תמיד הקונפליקט שבין הרגש להגיון. בצד של ההגיון, אני יודעת שהוא כבר גדול מספיק, חייבת לשחרר. יש אילוצי מערכת, עסק בהתהוות, יש מאומנים, אני חייבת את הזמן הזה לעשות, ליצור, לכתוב. בצד של הרגש, הוא עדיין התינוק הקטן שלי שצריך את אמא. עשיתי לעצמי הכנה נפשית שזה מגיע, ... קרא עוד...
בתקופה האחרונה פתאום זה הכה בי, אני יכולה להיות גם וגם, לא חייבת להיות או או. יכולה להיות גם אמאל'ה שלושה במשרה מלאה פלוס וגם לעבוד. גם לאמן וגם לכתוב. גם להיות קצת מרוחקת וגם לשפוך את הקרביים. זה פותח מקום לחיות נכון יותר את הכאן ועכשיו ובעיקר להתחבר לעצמי בצורה הכי נקייה ואוטנטית ולתת ביטוי לקטבים שונים אצלי שמחפשים ... קרא עוד...