יום הכיפורים תשל"ד. שעת חצות חלפה מזמן. מוקדם יותר הבוקר הקפיצו אותנו בחזרה לבסיס. פרצה מלחמה. כבר למעלה מארבע עשרה שעות שלא קמתי מכיסאי במעבדה, כל כולי שקוע בתיקון מכשירי קשר שאמורים לצאת מחר לחזית. האדרנלין דוחק ביעילות את העייפות אך בה בעת גם לא נותן למוחי מנוח. מחשבותיי מדלגות בחוסר שליטה בין הדאגה לאבי ששוכב באיכילוב נלחם על חייו ... קרא עוד...
"הבה נדמיין לרגע שאנחנו זעירים דיינו כדי לעקוב אחרי דבורה ולהיכנס לכוורת. בדרך כלל הדבר הראשון שאליו נצטרך להתרגל הוא החשכה…" מצטט פרידמן מתוך הספר "החיים הסודיים של הדבורים". את העלילה של הספר שנחקק היטב בזכרונו הוא פחות זוכר, אך מנגד מיטיב לתאר את משפטי המפתח בהם תיאר המחבר את חייהן הסודיים של המאביקות החשובות ביותר בחקלאות ויצרניות הדבש המהוללות, ... קרא עוד...
באמאל'ה 3 חוגגים שנה חדשה בהגרלה שתעיף אתכם לשמיים! מה הפרס? כרטיס כניסה משפחתי* חינם לפסטיבל הכדורים הפורחים שיתקיים בגלבוע ובנגב בחוה"מ סוכות. שווי הפרס: 516 ש"ח כרטיס הכניסה הינו לאחד היעדים בלבד, לבחירת הזוכה. *הכרטיס הינו משפחתי וכולל זוג הורים ושני ילדים (לילד עד גיל 3 הכניסה חינם). מה כולל כרטיס הכניסה? בגלבוע (22-23/9): מטסים צבעוניים יפהפיים של כדורים ... קרא עוד...
אנחנו חיים בקצב חיים מסחרר. בין אם אנחנו מודעים לזה ובין אם לא. קצב הארועים, האינטראקציות הרבות: בבית, בעבודה, במשפחה, עם החברים, בכביש, בסופר. הדרישות, הציפיות, ההצלחות, האכזבות, הכשלונות, התלונות, הרצונות, המאווים ועוד אינסוף דברים, מעמידים בפנינו עומס וקשיים בלתי נמנעים. אנו נעים ממצב אחד לאחר ללא הרף, פועלים מתוך מצב של "אוטומט" ולא עוצרים לרגע להבין מה קורה איתנו. ... קרא עוד...
יום שבת בבוקר, אני נמצא באוטו עם גאיה, בתי בת השנתים וחצי. יום יפה. השמש מאחורי, השמיים בהירים ומוזיקה נעימה מתנגנת ברדיו. אני פונה שמאלה בצומת הכפר הירוק, הרמזור הבא מתחלף לירוק, אני מסתכל לצדדים, אין אף רכב ואני עובר את הצומת. שניה לאחר שעברתי את הצומת מגיע רכב במהירות שיא ונכנס בנו מהצד. מרסק את הדלת ומנפץ את החלון ... קרא עוד...
היום הזה בסימן תזכורת קטנה לעצמי: לא לפחד להראות את הצבעים האמיתיים שלנו ולתת גם ביטוי לייחוד, למבדל, למיוחד. בדיוק כפי שהם, בדיוק כפי שאנחנו – דומים ויחד עם זאת, כל כך שונים! התרגשות של התחלה מהולה במבוכה עם קורטוב של חששות מהלא נודע. יהיה מעולה, אין ספק ובכל זאת, הלב נחמץ במעברים. בבית, כמו גם בבית הספר ובכל מסגרת ... קרא עוד...
התמונה צולמה ברמלה ומכיוון שתמונה שווה אלף מילים, אתם מוזמנים הפעם להוסיף את המלל המתאים עבורכם. "לטייל ברמלה זה חוויה. הטיפוסים, החנויות, הרחובות. היא עיר עם עבר גדול, הווה מורכב ומקווה שיש לה עתיד" אומר שטיינר. ואני מוסיפה שדווקא השניות שלה במחלוקת היא זו המוסיפה לה נדבך נוסף. רובד אחר של ריחות, טעמים וצבעים היחודיים רק לה ולמרות זאת, אם ... קרא עוד...
"אוף איתך, את לא מבינה כלום" נשמעה צווחה מהחדר הסמוך ולאחריה טריקת דלת שזעזעה את הבית כולו. "אני חווה לפחות 4-5 אפיזודות כאלה ביום" שיתפה אם למתבגרת שמנסה באמת ובתמים להבין מה עשתה לא נכון במרוצת השנים. אם אחרת מנסה להבין איך הפכה בתה בת ה-13 מחברה הממתיקה עימה סודות לנערה עצבנית וחושפת כי אינה מצליחה להגיע אליה, או לדבר ... קרא עוד...
מבט חטוף וראשוני בתמונה העלה בי חיוך ובהייה מעמיקה בהמשך גרמה לי לתובנה חשובה: יש לי זיקה אמיתית לסוסים וסימפטיה מיוחדת לעולם הפנטזיות וכשאלה מתערבבים ומתמזגים האחד בשני לכדי תמונה אימפרסיוניסטית, או אז הופך הסייח השחור לפגסוס, הלא הוא סוס הפלא המעופף. היופי, כמו גם הקונוטציות, בעיניי המתבונן. וקוריוז קטן בענייני סוסים: וורן באפט, איל הון אמריקאי המתמחה בהשקעות ונחשב למשקיע ... קרא עוד...
ביקום מקביל הייתי עכשיו זרוקה על איזה אי בתאילנד: חושה. ערסל. חול משי בצבע "לבן מלוכלך", הכי נקי שיש ומים צלולים בצבע טורקיז. כותבת את חיי לדעת. רק אני, האייפון שיזכיר מציאות ממשית, יקום קיומי, תאריך ומרחק שיחה מאהוביי ומוזיקת 'ציל אווט' מרגיעה. שם, בשקט הנפשי האוטופי, הציורי, האפוקליפטי הזה, חריקות גלגלי המוח שלי וציוץ הציפורים החרישי, יהיו הרעשים היחידים ... קרא עוד...